חלק ראשון -עשה ואל תעשה או 28 כללים לביקור מוצלח


חלק ראשון: עשה ואל תעשה

כללי או חמש הערות מקדימות:

האחת, ואולי החשובה מכולן, בסך הכל היה לי מאוד קל לארח. ראשית, סדר היום שלי לא היה נוקשה ומחייב ולכן יכולתי להקדיש זמן מספק למבקרים ושנית, הייתה לי עוזרת כך שחלק גדול ממטלות הארוח (כביסה, סידורי מיטה, הכנת אוכל ועוד) לא הפכו מעיקות.

השנייה, אני אוהבת אורחים וביקורים, וכמו שאין לי בעיה ש"עוד מישהי גרה איתי בבית ומסתובבת לי בין הרגליים" (כמו שנשאלתי לא פעם על סוגיית העוזרת) גם אין לי בעיה שאורחים יסתובבו לי בין הידיים. ביקורים הם הקרבה של הפרטיות האישית והמשפחתית. לתקופת זמן הביקור הבית על היחסים והדינאמיקה שבו חשופים לאורחים, אצלי המריבות בין הילדים נמשכו כסדרן גם כשהיו אורחים.

השלישית, אנחנו הכנו מראש (לפני ההגעה לסינגפור) את הבן הבכור שלנו שקיבל את החדר "השווה" בבית הכולל שירותים ומקלחת שבמידה ומגיעים אורחים הוא מפנה את החדר לטובתם. עסקה שעל פניו נראתה הוגנת, אלא שגם הוא לא חשב שבמצטבר זה יהיה כמעט 10 חודשים נטו (!) בהם הוא צריך לוותר על החדר שלו.

הרביעית, שוב צריך לזכור כי "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, אבל כל משפחה אומללה היא אומללה בדרכה שלה" (אנה קרנינה). כלומר, אירוח ייראה אחרת במשפחות "האומללות" השונות. ההיסטוריה המשותפת, מארג היחסים, הצרכים והרצונות חייבים להילקח בחשבון כשמתכננים ומבצעים את האירוח בפועל למרות שיש דברים שנדמה לי ויהיו נכונים תמיד בכל המשפחות ובכל החברויות.

החמישית, הפרק הזה תקף כנראה לא רק לגבי אירוח של משפחה וחברים בסינגפור אלא בכלל. מעט התאמות וזה תקף לכל מקום.

קרא עוד
מדריך לאירוח קרובים מהארץ המובטחת בארץ המקיימת

  1. היערכות לביקור מראש: בחינה מדוקדקת של התאריך, תיאום ציפיות, סגירת משך הביקור וכד'. אין משמעות רבה למזג האוויר ולעונות השנה אך יש משמעות לזמן הביקור ביחס לחופשות הילדים מבית ספר, תכנון נסיעות וחגים מקומיים. 
  2. תיאום ציפיות ביחס למשך הביקור: לי תמיד היה נראה שאם מגיעים במיוחד ומרחוק אז שבועיים הם זמן הגיוני לביקור מעמיק יחסית ובקצב סביר. נדמה לי שרוב האנשים חושבים ששבועיים זה די והותר. ניתן אולי להאריך את משך הביקור אם במהלכו יוצאים האורחים לגיחת טיול של כמה ימים באחת מהמדינות השכנות. (קמבודיה, ויאטנם, תאילנד וכו').
  3. נדרש להגדיר את מטרות הביקור (להיות עם הילדים? עזרה אחרי לידה? לקרוע את העיר? בר מצווה? ביקור שמשלב עבודה?), מטרות שונות מכתיבות תוכנית ביקור שונה. למשל, אם אחת המטרות היא להיות עם הילדים אז הביקור יכול להיות מתוכנן כך שכל אחר צהריים מבלים בבית ויוצאים בעיקר בבוקר.
  4. בהמשך לנקודה הקודמת, צריך לשים לב שמטרות הביקור יכולות להשתנות תוך כדי הביקור. כן, זה קורה. חברה שבאה לנוח ופתאום גילתה הזדמנות לעבודה, סבא וסבתא שבאו להיות עם הנכדים פתאום גילו את העיר ורצו רק "לקרוע" אותה ועוד.
  5. נדרש דיון על התוכנית באופן כללי עוד טרם הביקור. אצלנו, רוב האורחים ביקשו שאנחנו נכתוב תוכנית כראות עיננו ומתוך היכרות עמם והודיעו שהם סומכים עלינו. התוכנית כמובן חשובה אך היא אמצעי ולא מטרה. תמיד ניתן ורצוי לשנות תוך כדי כתלות ברצון ונטיות האורחים, מזג האוויר, או אירועים מעניינים מזדמנים באי. בתוכנית, כדאי להגדיר דברים שהם חובה ודברים שהם יותר בגדר רשות. 
  6. גם אם יש תוכנית כללית בכל ערב "סוגרים" את התוכנית שלמחרת תוך התחשבות באילוצי הבית ורצון האורחים.  
  7. ביקור, גם אם "אנחנו נטייל כל היום לבד" ו"הם מאוד עצמאיים", דורש פניות מסויימת שלכם, המארחים. גם לאורחים הכי קלים, הכי בני בית, הכי קרובים נדרש בדרך כלל להציע יותר מאשר מיטה, מקלחת וגישה חופשית למקרר. ביקור מוצלח לא יכול להיעשות "על הדרך" תוך כדי מיליון התחייבויות אחרות. הוא דורש זמינות, קשב ואנרגיה במידה זו או אחרת. אם אין בנמצא אולי שווה לדחות את הביקור.  
  8. כדאי כמובן להימנע מביקור במקביל של אורחים אבל אם אי אפשר (אצלנו למשל באו לבר מצווה הורים מצד אחד וסבתא מצד שני) נדרשת רגישות כפולה והיערכות מכופלת: החל מסידורי השינה המיוחדים וכלה בתוכנית מותאמת. אולי בהקשר הזה ניתן להשאיל את האימרה הקומניסטית: "כל אחד לפי יכולתו, כל אחד לפי צרכיו".
  9. ביקור זה עסק יקר. מאוד. לעיתים נדמה גם למתארחים וגם למארחים שאם ישנים אצל מישהו אז הביקור הופך זול. הוא לא. אמנם יש חיסכון בלינה, בנסיעות (אם יש אוטו) וב"שכר לימוד" על טעויות תיירותיות אבל עדיין יש הוצאות רבות על אוכל, כניסות לאתרים, בילויים וכד'. המארחים צריכים לשאול את עצמם האם מתאים להם ללכת שוב לגן החיות/תצפית מהמרינה/מוזיאון/יוניברסל סטודיו'ס גם בהיבט הכלכלי. תיאום ציפיות כבר אמרנו וניתן לחשוב על עוד כמה פתרונות. אצלנו למשל הילדים הלכו ליוניברסל סטודיו כשלא היה להם מנוי רק כשהיו אורחים שרצו ללכת (בני דודים אחרי צבא למשל) או שלא פעם מצאתי את עצמי מחכה לאורחים בכניסה לאתר עם ספר או מחשב.
  10. בהמשך לנקודה הקודמת, בביקורים, כמו בחיים, כסף הוא סוגייה מרכזית. גם אם האורחים "יכולים להרשות לעצמם" ואכן מרשים לעצמם עדיין יכולה להיות אי נעימות שקשורה לכסף על אחת כמה וכמה כשיש אורחים שיש להם פחות. כאן לצד תיאום ציפיות שקשה לעשות (ולא זוכרת שעשינו...) בעיקר נדרשת רגישות והחלטה אישית כיצד להתנהל, ולמרות התדמית הסינגפורית היקרה אפשר לטייל ולבלות גם בפחות (ויש בהמשך פרק מיוחד לכך) אבל נדרשת בשביל זה היערכות ורגישות.
  11. תחבורה: אמנם היה לנו אוטו אך רוב הזמן לא יכולתי להסתמך עליו. בימים בהם הייתי נטולת רכב נסמכתי על MRT ואוטובוסים ואם היו לי יותר משלושה אורחים, או שהיה צורך לקחת יותר מקו אוטובוס אחד אז מוניות. בכל מקרה יש טיולים שרצוי לעשות כשיש רכב ויש סיורים או אתרים שבהם ממש לא נדרש רכב ואפילו להיפך, קל יותר להתנייד בתחבורה ציבורית או מוניות. 
  12. הכנת חדר האורחים: כמובן הצעת המיטות, הכנת מגבות, ניסיון לפנות מקום בארון אך בעיקר להוציא מהחדר דברים שנדרשים לתושבי הבית הקבועים בחיי היומיום. מומלץ לצמצם למינימום ההכרחי את הכניסה לחדר האורחים (חוץ מהעוזרת...) ככה מחד גם לא רואים את הבלאגן אם יש, ומאידך מאפשרים לאורחים פרטיות.
  13. ניתן לחלק את הביקור בין בני הבית. לא כולם חייבים להצטרף לכל חלקי הביקור וגם הביקור לא חייב להיות "מטלה" רק של "זו שאינה עובדת". גם הילדים יכולים ללכת לבד עם סבתא וסבא לחלק מהמקומות, בלי ההורים המלווים.
  14. קניות: לפעמים הכוונה בקניות היא הסתובבות בקניונים ללא מטרות מוגדרות ולפעמים האורחים באים מוכנים עם רשימת קניות. בקשו מהאורחים להגדיר מטרות גם בקניות. יש מי שרוצה מזכרות ופיצ'פקעס ובשבילו שווקים זולים זה העניין, ויש מי שמחפש מותגים וחנויות יוקרה. גם כאן חשוב הסנכרון למול הציפיות. 
  15.  עוד קניות: לקניות כדאי לשלוח את האורחים לבד או לקבוע איתם מקום מפגש בתוך הקניון. אני מצאתי שלהצטרף לקניות זה בזבוז זמן ובעיקר הכי בזבוז כסף שיש, כי לא עמדתי בפיתוי למול השפע המסחרר. כדאי לבקש מהאורחים לא לדחות קניות לרגע האחרון מחד אבל גם לא לדחות דברים חשובים מפני קניות מאידך. אני בעד להקצות לקניות מספר שעות בכל פעם ולא ימים שלמים. קניות בסינגפור זה עסק מעייף, בשל השפע המסחרר, ומתסכל, בשל המחירים היקרים והיעדר הנחות משמעותיות רוב הזמן.
  16. לפעמים צריך להזכיר לאורחים שאתם לא מדרכי תיירים והידע שלכם על סינגפור בכל זאת מוגבל ואם הם רוצים להעמיק הם יצטרכו להצטרף לסיורים מקצועיים יותר למשל להסתנכרן לשעות של ההדרכות במוזיאונים. סיורים מודרכים גם יכולים לפנות לכם זמן.
  17. קשה להעריך מראש כיצד מזג האוויר ישפיע על הרצון של האורחים להסתובב בחוץ ובכל מקרה צריך לתכנן כך שניתן יהיה לעשות הפוגות במקומות ממוזגים (ממסעדות, קניונים ועד מוזיאונים), להקצות זמן למנוחת צהריים או לטייל יותר בשעות אחר הצהריים והערב דווקא.
  18. בכל ביקור השתדלתי לעשות משהו שהוא גם חדש עבורי. תמיד תמיד הצלחתי, גם בחודשים האחרונים של שנה השלישית.
  19.  אוכל. סוגייה חשובה מאין כמותה גם בגלל שאוכל הוא חלק אינהרנטי מהתרבות ומההיכרות לעומק עם סינגפור. היו לנו אורחים שאכלו הכל והיו לנו אורחים ש"מפלרטטים" עם כשרות. היו אורחים שהיו מוכנים להתנסות בהכל והיו אורחים שלא נגעו בדברים שאינם מכירים. היו אורחים שהאוכל היה רכיב עיקרי בביקור שלהם והיו אורחים שהאוכל היה חלק הכרחי אבל לא מרכזי. כאן מעבר לתיאום ציפיות ניתן להניח שאחרי יומיים כבר אפשר להבין את הרגלי האכילה של האורחים ולהתאים את הביקור גם להרגלים האלו. בכל מקרה להתייחס לסידורי האוכל ברצינות ולא לפעול באופן שיטתי בגישת ה"כבר נסתדר".
  20.  בעיני, חלק חשוב בביקור הוא חשיפה של האורחים לאורח החיים שלכם. ביקור בבית הספר של הילדים למשל הוא חלק הכרחי בעיני בביקור. המטרה היא לא לאלץ את האורחים להשתלב בחיים שלכם (זה ייחווה כזלזול) אלא לחשוף אותם לחיים שלכם מתוך ההנחה שביקור כזה, בחיים של אנשים, מאפשר להיות תיירים שיכולים קצת יותר להעמיק מעבר למופע האורות (שהוא חובה) במרינה.
  21. צריך לתת לאורחים את האפשרות לתת ולא רק לקבל ולהוקיר תודה: לבקש מהם שיביאו דברים מהארץ, להסכים שיזמינו אתכם במסעדה, לאפשר להם לבשל אם הם ממש רוצים ועוד.
  22.  צריך לזכור שגם הבריכה בקונדו היא "אטרקציה" בדרך כלל לאורחים הבאים מן הארץ, וגם אם לכם נמאס מבילוי בבריכה, בג'קוזי או בחדר הכושר של הבניין עבור האורחים מהארץ הזמינות המיידית של אלו היא לא מובנת מאליה.
  23.  יש אורחים, שגם אם הם באים בהגדרה לחופשה הביקור עבורם הוא גם הזדמנות מקצועית. למשל ביקר אצלנו מנהל מחלקת חינוך ועל כן סידרנו לנו פגישה עם מנהל בית הספר הבינלאומי, ביקרה אצלנו חברה שהיא פסיכולוגית ארגונית ועוסקת בפיתוחי צוותים גלובלים והביקור אצלנו היה הזדמנות עבורה לראיין אנשים שהם חלק מצוות גלובלי ועוד. הדברים האלו מוסיפים עוד נופך מעניין לביקור הם רק דורשים היערכות מקדימה.
  24. במשך הביקור העומס המעשי והמנטאלי על העוזרת גדל. צריך לוודא שהיא לא "שקופה" עבור האורחים והם זוכרים להעריך את העשייה שלה. אנחנו די הקפדנו על כך שהאורחים ששהו אצלנו שבוע ויותר ייתנו לה מתנה (כסף בדרך כלל) בסוף הביקור.  
  25. ביקור עם ילדים מחייב כמובן היערכות מיוחדת החל מסוגיית האוכל ודרך בחירת האטרקציות והאיזון בין העניין והרצונות של הילדים למבוגרים. יחד עם זאת בעוד שמבוגרים יכולים ליהנות מאטרקציות של ילדים לכאורה (יוניברסל סטודיו או פארק מים) ילדים פחות נוטים ליהנות מאתרי מבוגרים כמו שוק או שוטטות ברחובות יפים. בנוסף, בביקור של ילדים בדרך כלל הולכים ליותר אטרקציות בתשלום וגם לכך צריך להיערך.    
  26.  ביקור של צעירים (בגילאי העשרים) הוא גם אתגר. יש מועדונים, ברים וכדומה שמתאימים לגיל הזה, כדאי למצוא חברה צעירים (למשל כלו שעובדים "בעגלות" או בשגרירות או לומדים באוניברסיטה) שיהוו עבורם קצה קשר לביקור בעיר.
  27. סינגפור היא תמיד לקראת חג או תוך כדי חג ובנוסף תמיד יש אירועים מיוחדים. כדאי שתוכנית הביקור שלכם תהיה מושפעת גם מאלו. לדוגמא, ביקור בדצמבר לא יהיה שלם בלי אורצ'ארד בלילה כשכולו מנצנץ לקראת הכריסטמס, בסוף ינואר בואכה פברואר החובה להסתובב בציינה טאון לקראת ראש השנה הסיני, פסיטבלים, תערוכות אומנות ואירועים ייחודיים אחרים תמיד יהיו בשפע ברחבי האי.
  28. לזכור, אין לכם אחריות או שליטה על סינגפור והסינגפורים. מנה לא טעימה במסעדה זה לא אשמתכם, אתם ממש לא נדרשים להסביר למה יש מעט לכלוך באיזה רחוב צדדי ואין סיבה שתהיו נבוכים מיוקר המחייה. גם אתם אורחים בארץ הזו.    

קרא עוד