ביקור בקמפוס החדש של ה-OFS


מאת מאיה פקר רינת
יוני 2015

ראשית, גילוי נאות. למרות גל העזיבה של הofs – והאידאולוגיות ש"נתפרות" בימים אלו באי על מנת להצדיק את ההגירה לבתי ספר אחרים (החל מהמרחק וכלה ברמת הלימוד), הכתבה שלפניכם, על הקמפוס החדש, היא באמצעות משקפיים אוהדות בסך הכל ולא לגמרי ביקורתיות כי אנחנו בוחרים להשאיר את שני בנינו הגדולים בofs. וכן, אנחנו משאירים אותם למרות שאנחנו מודעים לכך שייתכן ובעצם השארתם בבית הספר הזה אנחנו דנים אותם לקריירה של מפני מגשים בפוד קורט.  

במסגרת יום פתוח להורי התלמידים בקמפוס החדש, הגענו גיל ואני, לבית הספר ל"סיור מודרך" במתקני בית הספר השונים. היה זה סיור מבנים ותשתיות ולא סיור על חינוך או דרך, כי נראה שהמבנה הארגוני והתהליך הלימודי של בית הספר יועתק “as is” מבית הספר הקיים, ולא יהיו בו שינויים משמעותיים אלא התאמות שהן כתוצאה ממבנה פיזי אחר. (לדוגמא, כנראה שיותר כיתות מדעים, בוודאי יאפשרו יותר שיעורי מדעים, ומכאן שהמבנה בהכרח יפתח אפשרויות חינוכיות ולימודיות נוספות).

 מהבית שלנו (פחות או יותר בוקיטימה פינת סטיבנס) לקח לנו 25 דקות להגיע לבית הספר החדש ש"בסוף העולם" הסינגפורי. אני רק יכולה להניח שלילדים מידי בוקר זה ייקח יותר (אני מניחה כ- 40 דקות) כתלות במספר העצירות שבדרך לאיסוף ילדים נוספים ובפקקים.
המורה שעשה לנו את הסיור אמר שמרחק ההליכה מתחנת הmrt  של פאסיר ריס הוא 14 דקות ובית הספר יעמיד שאטלים קבועים ובזמינות גבוהה אל ומהתחנה. בית הספר נושק ממש לפארק היפה של פאסיר ריס ובחלק מחלונות הכיתות נשקף נוף פארק וים. 

ברגע הראשון, השטח הרחב והמבנים הגדולים של בית הספר, גורמים לך להרגיש קטן ואבוד, אבל ככל שהתקדם הסיור, הרגשנו שההתמצאות בבית הספר היא אפשרית, וכשמבינים את ההגיון בו בית הספר בנוי, אז הכל נראה פשוט ומובן יותר. ועדיין, לא נראה שיש כוונה שזה יהיה בית ספר אינטימי ו"משפחתי" אלא דווקא בית ספר שמתכוון להפיק יתרונות מהגודל הפיזי וממספר גדול של תלמידים. 

(וכן, אינטימיות בעיני היא כן פונקציה גם של גודל).

בית הספר מתוכנן ל4800 תלמידים מגיל 3.5 ועד סוף התיכון, כשברור לפרנסי בית הספר שזה יקח מספר שנים עד שיגיעו למספר התלמידים המקסימאלי הזה. אגב, כל כיתת Homebase תמנה 25 תלמידים במקסימום.   

 מבחינת המבנים, התשתיות, השטחים הציבוריים, מתקני הספורט, כיתות הלימוד הרגילות והמיוחדות, בית הספר עונה על כל הציפיות ומעבר לכך, הכל מרשים, גדול, וחדש כמובן. נראה שהכל כבר בשלבי בנייה אחרונים, חסרים "פינישים" ורק שלב ההצטיידות עוד לא הסתיים. 

קצת לסבר את האוזן על המתקנים:

בבית הספר 27 מעליות, כשרוב המעליות תוככנו כך שהן יכולות להכיל כיתה שלמה, ו-11 מסועים של מדרגות נעות.


בבית ספר בריכת שחיה באורך של 50 מטרים שיש בה 10 מסלולים.

קיים אולם כנסים עצום מימדים ועוד מספר לא מבוטל של חדרי התכנסות קטנים יותר.

ישנו אולם שח מט היכול להכיל כ- 100 שולחנות שח. (התפיסה הבית ספרית היא שמשחק השח מט הוא אמצעי מעולה לפיתוח יכולות קוגניטיביות כלליות- "עפ"י מחקרים")

יש מגרש כדורגל גדול במיוחד ועוד מספר מגרשי כדורסל.

הקפטריה יכולה להכיל כ1000 תלמידים בו זמנית (עם חמש עמדות מכירה..)

בתוך מבנה חטיבת הביניים 5 כיתות מעבדה, 2 כיתות הכנת מעבדה ו-2 כיתות טכנולוגיה וכמובן כיתות מוסיקה, אומנות, דרמה, חדרי פעילות לכל מטרה ועוד. אחנו הסתובבנו בעיקר במבנה של חטיבת הביניים בו הבנים שלנו ילמדו.

בפעם הראשונה בתולדות בית הספר, יהיו גם לימודי שפת אם בעברית, עם מורה ישראלית, בעלת 13 שנות ניסיון בהוראה , ותואר שני בניהול מערכות חינוך- קרין שוחט.

לאונג' הורים גדול ונוח שיעוצב ויפעל, כך הסביר המורה שהדריך את הסיור, בהתאם ליוזמה של וועד ההורים הבית ספרי.   

ניכר שמתכנני המבנה חשבו גם על ההיבטיים הבטיחותיים של בית הספר: תאורה שאינה פלורסונטים מרצדים, מערכת מיזוג אויר שיכולה להזריק אוויר מבחוץ (בתנאי כמובן שאין הייז..), 

שטח הסעות ואוטובוסים מאורגן בקפדנות ומסדרונות רחבים במיוחד לילדים ששועטים במסדרונות. 

הדבר שהרשים אותי יותר מהכל היה שכל כיתת לימוד "רגילה" היא למעשה כיתה וחצי. לכל כיתה יש בצמוד חדר קטן למורה שבו הוא יכול להחזיק ציוד, לשוחח עם תלמידים בפרטיות לעבוד עם עצמו ועוד. חדר מורה נפרד בצמוד לכיתה מצביע בעיניים שלי בין היתר על הכבוד הניתן למורה. באמת יופי של בית ספר בהיבטים הפיזיים שלו. 

 אני יודעת, מבנים מרשימים, מדרגות נעות ואפילו בריכת שחיה מקורה ואולימפית אינם ערובה לחינוך טוב וערכי, אבל הם בוודאי תורמים לאווירה לימודית מכבדת ומאפשרת.

 ועל כל זה סבתא של בעלי הייתה אומרת: " הלוואי וילמדו במקום הזה רק דברים טובים.."

הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.