ראיון עם השגרירה יעל רובינשטיין


מהדיור הציבורי הסנגפורי ועד לביקור התזמורת הפילהרמונית הישראלית: ראיון עם שגרירת ישראל בסינגפור יעל רובינשטיין.

כשאני חושבת על צירוף המילים ״שגריר(ת) ישראל ב...״ בעיני רוחי אני מדמיינת אישה חמורת סבר, חנוטה בחליפה אפורה, קרה, מרוחקת והבעה מוטרדת על פניה.

לכן המפגש הראשוני (וגם השני והשלישי)  עם יעל רובינשטיין הוא די מפתיע.

יעל לבבית במיוחד, מחייכת באופן קבוע, חמה ומחבקת וניכר עליה שהיא אוהבת להיות ״שגרירת ישראל בסינגפור״, התפקיד אותו היא ממלאת בשנתיים וחצי האחרונות.

לכבוד החנוכה, הלכנו רחלי ואני לפגוש את יעל, השגרירה שלנו בסינגפור, לראיון רציני אך גם ישראלי במאפייניו. ״ישראלי במאפייניו״, כשם קוד לפמיליאריות והיעדר פורמאליות.

אנחנו מתחילות דווקא בשאלות הרציניות על מטרות העבודה בשגרירות, על תפקיד השגרירות מול קהלי היעד השונים, על ההישגים של השגרירות במהלך כהונתה ועל הקושי (או דווקא הקלות) שבייצוג ישראל בימים אלו ובכלל.

יעל פותחת ומספרת ששגרירות ישראל בסינגפור היא אחת מהחשובות בעולם ובוודאי באסיה' בין היתר הודות למסורת היחסים שנמשכת כבר מאמצע שנות ה-60 עת קיבלה סינגפור את עצמאותה וישראל התגייסה לסייע לה, בעיקר בהיבטים הביטחוניים. אבל, חשיבות השגרירות היא מדגישה גם בשל היותה של סינגפור ״שער כלכלי לאסיה״ עבור ישראלים בפרט וישראל בכלל עקב מאפייניה כ״צ׳יינה לייט״.

לכן, הקשרים הבין מדינתיים, בין ישראל וסינגפור, הם עמוקים ומקיפים לא מעט תחומים: מדיניים, ביטחוניים, כלכליים, אקדמיים ודתיים (דתיים למשל, באותו ערב של הראיון יעל אמורה היתה לנאום בכינוס של נוצרים אוהבי ישראל), ולשגרירות, היא אומרת, תפקיד מכריע בשימור היחסים ובהמשך פיתוחם בין היתר כי אופן העבודה המדינית באסיה כוללת מעורבות מלאה של השגרירים. באירופה למשל, ראשי ממשלה ידברו ישירות ביניהם, באסיה הם יעברו דרך השגרירים לא רק כעניין מנהלי אלא כתרבות עבודה ומכאן החשיבות המיוחסת והניתנת לשגרירות.

יעל רואה שתי שותפות משמעותיות לעבודת השגרירות, הקהילה היהודית והקהילה הישראלית. קהילות משיקות אך נפרדות.

הקהילה היהודית, אומרת יעל, היא קהילה איתנה, וותיקה, יציבה, ומאוד אוהבת ישראל. התפקיד של השגרירות הוא לשמור על האינטרסים של קהילה זו אל מול השלטונות (למשל בדמות מפגש של שר החוץ הסינגפורי עם המנהיגות היהודית), ״נטרול״ אירועים אנטישמיים אם ישנם וכדומה. הקהילה היהודית מצידה מסייעת באופן אקטיבי לשגרירות בהסברת ישראל, למשל, דרך אירועי תרבות. ״מאוד חשוב ליהודים הסינגפורים להראות את פניה היפות של ישראל״.

הישראלים, היא מאפיינת, נמצאים באי בלא מעט עמדות מפתח כלכליות ואקדמיות. השגרירות מצידה נדרשת למפות את הצרכים הסינגפוריים בהיבטים הכלכליים (עם דגש לא מועט על היבטים כלכליים- בטחוניים) ולנסות לפתוח דלתות לחברות ישראליות לקשרים עסקיים, כאן אומרת יעל העניין רגיש. צריך לזכור שהשגרירות לא מחוייבת רק לקהילה הישראלית המקומית אלא לכלל המשק הישראלי והחברות הישראליות.  

״ישראלים במצוקה״ אל מול השלטונות הסינגפוריים יזכו גם הם לטיפול של השגרירות. אבל בסינגפור, אומרת יעל שהייתה באחד מתפקידיה הקודמים גם שגרירת ישראל בתאילנד, אין כל כך הרבה מקרים של ישראלים במצוקה כמו למשל בתאילנד שם מצאה את עצמה לא אחת אפילו במשימות של פינוי גופות. (אכן שלא נדע...).

לעיתים, היא אומרת, יש ציפייה של הקהילה הישראלית גם לאירועי תרבות שיצאו מבית השגרירות אבל השגרירות לא רואה לעצמה תפקיד ישיר בתחום התרבות לישראלים ודווקא בתחום זה כמו גם בתחומים כלכליים והסברתיים הייתה שמחה לראות יותר מעורבות של הישראלים אל מול השגרירות כשזו תשמח לתת עזרה לקידום יוזמות תרבותיות, כלכליות ואחרות של ישראלים.

בהמשך הראיון, אנחנו מנסות להבין האם היא חווה קושי בלייצג את ישראל והאם היחסים של סינגפור עם ישראל הם גלויים ופומביים או דווקא מושתקים ומוחבאים. נראה לי שהנטייה הישראלית של כולנו לחשוב שהעולם נגדנו היא זו שמכתיבה לנו, לרחלי ולי, כמעט אוטומטית את השאלה.

יעל מסבירה שאין קשיים בלייצג את ישראל אלא להיפך. ראשית, בסינגפור אוהבים את הקשר עם ישראל, מוקירים תודה על התרומה הישראלית לכינון המדינה וישנה אוזן קשבת בדרגים המדיניים השונים לענייניים הישראלים. כדוגמא לחוסנו של הקשר היא מזכירה את ביקור נשיא מדינת ישראל בלוויה של מר לי קואן יו. ״הוזמנו רק שמונה עשרה מדינות ללוויה ואנחנו ביניהן״. ביקור הנשיא בלוויה הוא לא ספק אחד השיאים של עבודת השגרירות בשנה החולפת. במספר ימים היה צריך לארגן ביקור ממלכתי, נשיאותי שעלותו גבוהה. ביקור הנשיא היה מקיף וסוכם כהצלחה גדולה. צריך לזכור שהביקור של ריבלין התקיים לאחר 29 שנים בהם לא ביקר נשיא ישראלי בסינגפור, קדם לו הביקור של חיים הרצוג ז״ל ב 1986.

שנית, היא אומרת, לסינגפור אנחנו משתדלים להביא את ישראל הנאורה, הפתוחה, התרבותית, ההיי-טקיסטית והפלורליסטית וכדוגמא לכך היא מביאה את פסטיבל הסרטים הישראלי, בו היו גם סרטים על הקהילה ההומו לסבית וגם סרטים על מיעוטים וחריגים בחברה הישראלית. את ישראל הקיצונית והאלימה אנחנו משאירים בישראל, היא מסכמת.  

אחרי השלב היותר פורמאלי של הראיון אנחנו מתפנות לשאלות יותר אישיות על קריירה, משפחה והעדפות.

לתפקיד בסינגפור הגיעה יעל לאחר סדרת תפקידים מרשימה במשרד החוץ בישראל ובחוץ לארץ. בין היתר היא הייתה יועצת מדינית במשלחת לאו״ם בניו-יורק, שגרירה לא תושבת במדינות סלובקיה, סלובניה וקוראטיה, יועצת מדינית לראש אגף התכנון בצה״ל ושגרירת ישראל בתאילנד. תפקיד שגרירת ישראל בסינגפור הוא מבחינתה התפקיד המהנה והמעניין מכולם עד היום.

״אני אוהבת לעבוד קשה וכאן קורים המון דברים. יש פה המון עשייה והמון מבקרים ופגישות. אני אוהבת את המדינה הסינגפורית ואת הסינגפורים, חוץ מזה שיש לנו המון חברים סינגפורים, זרים וישראלים״.

הרבה דברים בסינגפור קוסמים לה. ברמת ההתנהלות האישית היא אוהבת את הנינוחות על הכביש, האוכל המשובח, הירוק בכל מקום ו״אפילו את מזג האויר פה אני אוהבת״. וגם מבחינה מקצועית היא מתפעלת לא מעט: מהתכנון קדימה, מהדיור הציבורי על התפיסה המגובשת שעומדת בבסיסו, מהסובלנות הדתית ומההרמוניה הבין דתית והבין עדתית.

היא  היתה רוצה לייבא חלק מהדברים האלו לישראל, לא הכל אפשרי היא יודעת ועדיין מנסה ללמוד מהסינגפורים איפה ומה שרק אפשר. בשנה האחרונה למשל היא הזמינה לכאן את שר הבינוי, יואב גלנט, ללמוד את כל הנושא של הדיור הציבורי.

לסיכום הראיון, אנחנו שואלות על הישגים ושאיפות עבור השגרירות, יעל מגדירה שלוש מטרות ממוקדות וקונקרטיות:

האחת, טיסות ישירות מישראל לסינגפור. יעל מבטיחה שלא ירחק היום וזה יקרה והיא משוכנעת שזה ייתן תנופה אדירה ליחסים הכלכליים בין המדינות (ליאת, שבתפקידה היא יועצת בשגרירות ועובדת קרוב ליעל, הלשינה לי בשיחת הכנה מקדימה לראיון שעשיתי איתה שיעל משקיעה בכך המון משאבים ודוחפת את העניין היכן שרק ניתן).

השנייה, ביקורים הדדיים רמי דרג בסינגפור ובארץ. ראש ממשלה ושר חוץ כדוגמא.

השלישית, להביא להופעות בסינגפור את להקת המחול הקיבוצית. ״אחרי שאת הפילהרמונית הצלחנו להביא פעם אחת (והשנייה בקרוב מאוד), עכשיו אני רוצה להביא את אחת מלהקות המחול הטובות של ישראל״.

הראיון הסתיים.

על רצפת חדר העריכה נשארו עוד נושאים שעליהם דיברנו ברפרוף או בהעמקה: על ילדים ועל דני, על חברות עם שגרירים ושגרירות אחרות, על ״מורשת הקרב״ שמאחורי ביקור הנשיא, על ה״אין מוצא״ המדיני שישראל מצוייה בו בימים אלו, על חייו של האזרח הסינגפורי וגם על חצי שנת חל״ת שהוקדשה לטיול משפחתי לניו זילנד, נפאל ופיג׳י. היריעה באמת קצרה מלהכיל את כלל העשייה וההוויה, אבל כשהשגרירה כל כך נגישה אולי אפשר פשוט לפנות אליה לשאול.

במקרה או שלא התפרסם בסוף השבוע שעבר ראיון עם יעל גם בעיתון המקומי. להלן הקישור:

http://www.todayonline.com/…/israel-spore-perfect-examples- 

 

הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.