הכומר הנזירה והמסכות - טיול לפיליפינים


הכומר הנזירה והמסכות - טיול לפיליפינים

מאת רחלי אורן

2013

 הכול התחיל לפני שנה כשקראתי באחת מהחוברות היפות לטיולים באסיה על פסטיבל מסכות המתקיים כל שנה בשבוע השלישי בחודש ינואר, בשם Dinagyang ב Iloilo שבפיליפינים ,והחלטתי שאני חייבת להיות בו.  

ארגנתי טיול לחברותי מהארץ ולי עם מדריך מקומי מומלץ ע״י מספר משפחות ישראליות - דב גולן, אולם כשבועיים לפני הנסיעה ביטלה חברתי מהארץ את בואה. מרגע זה החלו כל כך הרבה שינויים, המחירים עלו מאד ואני נאלצתי להזמין מקום במלון אחר מזה המתוכנן. חמושה במזוודה קטנה, ספר לונלי פלנט על  פיליפינים והתלהבות ישראלית לקראת החוויה החדשה יצאתי בטיסת לילה והגעתי לקראת 10 בבוקר לאי הנקרא אילואילו. (למתכננים מראש יש טיסות ישירות מסינגפור לאי וכן להרבה מקומות נוספים בפיליפינים ובמחירים מצוינים). כשהחל המטוס להנמיך, הראיתי את כתובת המלון שלי לכומר שישב על ידי- על מנת שיסביר לי איך להגיע. להפתעתי אמר לי הכומר, שהמלון שהזמנתי איננו באי אילואילו  אלא באי שכן אשר שמו Negros Occidental - Bacolod ולפי מבטו ודבריו הבנתי שעשיתי טעות גדולה. באותו רגע החלטתי שאני לוקחת את הכול בקלות וזורמת עם מה שיהיה. הכומר שאל אותי קצת על תוכניותי וכשהבין שבאתי לראות את הפסטיבל- Dinagyang הציע לי מקום לינה במנזר בערב שבת עם הנזירות- כי אחרת יהיה לי קשה להגיע בזמן לפסטיבל. חשבתי לרגע ולאחר שהודיתי לו הוא לקח אותי ברכב הכנסייה למנזר ע״מ לסדר את הלינה ואחרי כן טרח והביא אותי למעבורת הנמצאת בצד השני של העיר. רכשתי כרטיס פתוח הלוך- חזור לאי Negros Occidental ולעיר Bacolod בעלות של כ -700 פזוס שהם 17$ -שער ההחלפה הוא 40 פזוס לדולר אמריקאני וכדאי להחליף בשדה התעופה או בסינגפור.

בשדה התעופה הקטן של  אילואילו יש עמדה של משרד התיירות אשר סיפק לי מפה של העיר , מפה של הפסטיבל ולו״ז של המעבורות .השמיים התעננו ואני נזכרתי בסיפורי האימה על מעבורות רעועות וצרות אחרות. בזמן שחיכיתי למעבורת התיישבה ע״י אישה צעירה שהחלה בשיחה איתי- אין כמעט תיירים באזור זה  והיא הופתעה לראותי ועוד לבד. לאחר שדיברנו קצת והחלפנו כרטיסי ביקור היא הציעה לקחת אותי במכוניתה הישר מהמעבורת למלון שלי. החמימות והפתיחות בהן נפגשתי עד כה שמחו אותי מאד. 

קיימות מספר חברות המשיטות בין האיים, ואני שטתי הלוך ושוב עם  .ocean ferries fast השיט בין האיים לקח כשעה והיה במעבורת הסגורה לרוחות עם מספר כסא כך שהיה נוח. שם המלון שהזמנתי היה  Bacolod Circle Inn ועלה כ- 45$ ללילה. בנמל עם הגעת המעבורת - אם לא תזמין אתכם עלמת חן מקומית, אפשר לקחת מונית העולה כ 150 פזוס. (הפסטיבל הגדול באי Bacolod  בו ישנתי, מתקיים באוקטובר בשבוע השני- והשלישי ונקרא Masskara- תחפושות ברחובות ריקודים והרבה שמח! אפשר להתחיל לתכנן כבר מהיום). אבל אני נמצאת כאן עכשיו  וממשיכה בטיול. ביום השני לשהותי ביקרתי באי גימרש- Guimaraes, אשר נשאר בלתי מפותח ומכאן מיוחדותו!

 הגעתי אליו במעבורת, ולקחתי מעין טוק טוק מקומי אשר נהגו טייל איתי באי כשלוש שעות - 250 פזוס - 4.5$. מסביב לאי חופים מקסימים, כפרים ועצי מנגו עצומים המהווים את עיקר הפרנסה המקומית. צהרים אכלתי באחד הריזורטים שעל שפת הים ובהיתי בים ובעצי הקוקוס בעוד הרוח הימית מקררת אותי קצת, סה״כ פחות מ10$. 

בסופו של היום חזרתי במעבורת למלוני הקט. בטלוויזיה שבמעבורת הקרינו סרט ישראלי (בקטגוריה האות שאחרי ו) ואני התפוצצתי מצחוק יחד עם הפיליפינים עד שכמעט שכחתי איפה אני. הזוי לחלוטין! 

יומי השלישי החל שנית במעבורת לאילואילו על מנת לטייל באי עצמו. יצאתי עם טקסי ונהג לפארק הנקרא Dingle ונמצא כ 40 ק"מ מהעיר. עברנו על פני  שדות אורז בתקופת הקציר, נהרות, עצי קוקוס ובננות, אלמלא ידעתי על מצבה הרעוע של פיליפינים הייתי בטוחה כי זה מקום עשיר ובלי בעיות של רעב. הגענו לפארק טבעי ובו עצים בני כ- 100 שנה, ומערות חלקן בנות כמה מאות שנים. השבילים נהרסו לאחר השיטפונות האחרונים אבל הצלחנו לראות חלק מהאתרים. הליכה במסלול די תלול וחלקלק- בהחלט ספורט אתגרי.

את הלילה ביליתי, כמו שכבר הזכרתי קודם, אצל הנזירות על מיטה צרה ומזרון קשה אולם נקי ומסודר. הן קיבלו אותי בשמחה ובקשו לדעת על ישראל ועל  סינגפור. שרנו אחת לשנייה שירי הללויה - אני בלחן של המקהלה מהקיבוץ והנזירה בנעימה הפיליפינית. הדבר ששימח אותן יותר מהכול הייתה העובדה שאני נשואה עם ילדים, אחרי הכול אישה צריכה משפחה. למחרת בסביבות שמונה בבוקר החל הפסטיבל. קבוצות מחופשות היטב לאבותיהם הקדמונים Indigenous בשבטים השונים, החלו לעבור בסך לשמע קולות שבקעו מרמקולי ענק. האירוע התחלק לשלוש במות גדולות, בניהן צעדו הרקדנים וקיבלו ניקוד מהשופטים. הקהל הסתובב גם הוא בין הבמות ובין הרקדנים ושמח יחד איתם! היה רעש נוראי אבל המוני האנשים נראו שמחים ועליזים. 

אני נכנסתי לחדרי  במלון Iloilo circle inn 65$ עם כאב ראש ונרדמתי לכמה שעות. התרשמותי הראשונה הייתה שהאירוע הינו עבור התיירים ואיננו אוטנטי, אך לאחר שראיתי את המוני המקומיים חוגגים בשתייה, בשר ובירות, הבנתי כי זו חגיגה עממית. כל הרחובות היו מלאים באלפי איש ילדים, נוער ומבוגרים אשר סעדו על שולחנות מאולתרים שהוכנו מראש והוצבו באמצע הכביש, מנורות וסרטים צבעוניים התנופפו מעל כולם וזמרים מקומיים הרקידו את הקהל בקולי קולות. זאת הייתה חגיגה ענקית ברחובות שאורגנה עבור המקומיים והאורחים הרבים שהגיעו לפסטיבל . בבוקר לפני הטיסה  עוד הספקתי, בעבודת בילוש ממוקדת, למצוא ולבקר בבית מרווח ומלא באוספים עתיקים מהאיים בפיליפינים, וחזרתי איך לא- עם עבודת עץ מיוחדת בה מוטבעים צדפים בתוך העץ- Inlay work המיוצרת באי המוסלמי Mindanao ומזכירה במקצת עבודות מטורקיה , סוריה  ושאר התפוצות המוסלמיות . 

בשלושת האיים שביקרתי ישנן כנסיות ומבנים קולוניאליים בני 200 ויותר שנים, והם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של הפיליפינים. 

הלילה אני חוזרת לסינגפור הנקייה, המסודרת, והיפה ואזכר באנשים הלבביים, ובהרפתקאות הרבות אותן חוויתי בארבעת הימים האחרונים. 

למתכננים טיולים לפיליפינים כדאי לשלב עם חגיגות מקומיות הנערכות במשך כל השנה- כל פעם במקום אחר!

להתראות פיליפינים!


הערות:

*ישראלים לא זקוקים לוויזה לפיליפינים.

* אנא בדקו היטב באותיות הקטנות היכן ממוקם המלון. כי מסביב יש איים רבים.

*את כל הנסיעות באי אילואילו עשיתי במונית שעלתה לי כ 45$ לחמש שעות ואפשר למצוא לבד או דרך המלון..

*נכון שאפשר לטייל עם מדריך כשהכול מתוכנן מראש, אבל מניסיונותיי הרבים בדרום מזרח אסיה, יש יתרון גם לנסיעות עצמאיות בהן אתה בוחר מתי ללכת, לאן ולכמה זמן. זה גם הרבה יותר זול. 

*השאירו לפחות 200 פזוס לאדם ע״מ לשלם מס יציאה בשדה התעופה- טיסה מקומית, ו 550 פזוס לטיסה בינלאומית.

הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.