ראש השנה בסינגפור 2013


ראש השנה בסינגפור 2013

מאת סנדרה גמזון


כשנמצאים בגולה יש כל מיני שינויים ביחס שלנו לדת, לשבתות ולחגים. יש שמתחזקים בדת על מנת לא לאבד קשר עם המקורות ויש ש"פורקים עול".  לעיתים קרובות אנשים שמחים להשתחרר מהמחוייבויות הקיימות בארץ, בעיקר המשפחתיות, ומהדיונים המעיקים המתרחשים כל חג ולעיתים כל שבת. לאן הולכים? להורים שלך או שלי, חג שעבר היינו  אצלך, אמא שלי מבקשת ועוד דיונים מהסוג הזה, שמעלים את מפלס המתח המשפחתי. רבים שמחים להשתחרר מה”מירוץ למיליון”, דהיינו-  הקניות של אוכל, מתנות, בישולים, הכנות וכל הכרוך בכך .וההוצאות הכספיות??  בישראל הייתי רוכשת לכולנו בגדים חדשים לחג, מתנות למשפחה ולחברים  הקרובים, ועוד הוצאות שונות לקראת החג. 

מצד שני - המשפחתיות ה”חונקת” היא גם זו המובנת מאליה, האוהבת, המקבלת והמעניקה אווירת חג אמיתית. קשה  לחוש בחו”ל את תחושת השלווה השורה בארצינו בכל ערב שבת  וחג, את האווירה המיוחדת הקיימת לפני החגים, גם בבתים חילוניים לחלוטין. לא מעט מחברותיי חשות דיכדוך בחגים, תחושת פיספוס ושל מחסור באווירת חג. הרי כאן אין ולו סממן אחד לחגינו. לא רוגע ולא לחץ הכנות,  לא ארוחת חג משפחתית ולא פרחים הנמכרים בכל קרן רחוב. כלום. אז מה עושים?

בתחילת השליחות כלל לא רציתי לשמוע על החגים, אהבתי את החופש ממטלות החג ומלחצי המשפחה. נהניתי מכל שניה של עירוניות חופשית .  לקח לי חודשיים להתאפס ולהבין שבעצם זה כן חשוב לי כמו גם למשפחתי. מאז  אנו מציינים כל שישי וחג בחיק חברים קרובים. כאן, בתנאים של חוסר במשפחה ועקב מפגשים אינטנסיביים, חברים כאלה הופכים להיות המשפחה.  אמנם עדיין אין אווירת חג בעיר אך החג נחגג בשמחה והבית מתמלא באהבה - וזו כל המשמעות של חג עבורי.

לרגל ראש השנה, אני רוצה לחלוק עמכם את השיר הנתינה של חליל ג’ובראן. אני מאחלת לכולכם שתהיו תמיד בצד הנותן, הבריא והמאושר.

שנה טובה ומתוקה לכולם!

הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.