טיול להו צ'י מין סיטי, וייטנאם


מאת ערן בכר

בשלב מסוים התעייפתי. רוכב אופנוע חרוט קמטים ניצל היטיב את המצוקה הרגעית ותוך שניות , כאשר אני יושב מאחוריו ,הוא שעט במיומנות גבוהה בין אלפי האופנועים הנעים ברחובות הו צי מין . כאשר עצר כעבור מספר דקות בכניסה למוזיאון המלחמה הוא נפרד ממני בנפנוף יד , מסמן לי כי זמנו בידו . בעודי חוצה את הכביש לכיוון המוזיאון הוא הרים את רגליו לישיבה מזרחית על מושב האופנוע והתפנה לסיגריה נוספת , בטח לא הראשונה לאותו יום.


בהמשך היום, בין סיגריה לסיגריה , הוא הספיק ללוות אותי למקדש סיני , מקדש הודי , שוק מקומי שנראה כאילו מתמוטט על רוכליו וחזרה למלון. הוא הודה לי על הסכום הפעוט של דולרים אמריקניים ששילמתי לו וירד שוב לכביש העמוס אופנועים, נעלם בתוכם בתוך שניות.

חמישה מליון אופנועים יש בהו צ'י מין ! מאות בכל צומת ולאורך כל שעות היום , מחזה מהפנט ורועש מאוד. אופנוע היא דרך מצוינת לעבור בין אתרי התיירות הלא רבים שבעיר אבל זהו כלי תחבורה מסוכן מאוד במדינה שבחוקים הלא כתובים בה הגודל כן קובע - קודם משאית , אחר כך מסחרית , רכב ורק אז אופנוע. אז למי שחושש מסיכונים מיותרים עדיף לטייל בעיר במונית ואפילו ברגל , במיוחד שאטרקציות התיירות לא רבות ויחסית קרובות זו לזו.

בהו צי מין טיילתי פעמיים , פעם אחת לבד ופעם אחת עם רויטל ואלון (בסופו של טיול באזור אחר בוייטנאם). בעיר מספר מבנים קולוניאליים מטופחים, מוזיאון מלחמה שהדעות לגביו חלוקות , בניין רב קומות עם תצפית יפה ומקדשים שלתייר המגיע מסינגפור די מיותר להסתובב בהם. מעבר לכך , ואולי לא פחות מכך , יש בעיר מספר שווקים מעניינים ואנשים שעדשת המצלמה פשוט מתמכרת אליהם. הפנים , הקמטים , המבט ובמיוחד הכובע הוייטנאמי המפורסם .

לביקור בהו צ'י מין רצוי להקדיש לא יותר מיומיים (יומיים - לאיטיים שבינינו , לאלה שעוצרים כל שעה בבית קפה , אוכלים ארבע ארוחות ביום ומתעכבים בכל חנות מזכרות קטנה כאילו נחתו עכשיו מפלנטה אחרת). את הסיור בעיר מומלץ להתחיל בבוקר בשוק בן טאן. השוק המקורה הנמצא במרכז וייטנאם הוא אחד מהיפים שראיתי ושווה לבקר בו יותר מפעם אחת , פעם אחת בבוקר שבו ה- WET MARKET פעיל וכולל מלבד שלל מאכלי ים גם נחשים ופעם אחת  בסוף יום לצורך השלמת קניות של כלי בית/קערות /מפות/תיקים/בגדים שנקנו לבטח גם בביקור הבוקר. בערב נסגר השוק והכבישים המקיפים אותו נחסמים לתנועה ומתמלאים בדוכני אוכל , בגדים ומזכרות.

לא רחוק מהשוק שדרות Nguyen Hue , נקודת יציאה למרבית אתרי התיירות בעיר. בצידה האחד של השדרה נמצא בית העירייה המקסים שמדרחוב צבעוני ופסל של הו צ'י מין מובילים אליו. לא רחוק משם בית האופרה ובמרחק של 10 דקות הליכה - בית הדואר ולידו כנסיית נוטרדם. ליד הכנסייה פארק העמוס בצעירים  מקומיים , במיוחד בסופי שבוע. הליכה לאורך הפארק (10 דקות) תוביל אתכם לארמון האיחוד מחדש. הארמון שימש כבית הממשל הדר' וייטנאמי לפני האיחוד עם הצפון והוא מרוהט במיטב הריהוט הקומוניסטי. מלבד האולמות והחדרים ניתן לרדת לקומת הבונקרים ששימשו את שליטי הדרום בסכסוך עם הצפון.

משם כבר לקחתי אופנוע למוזיאון המלחמה המציג בצורה בוטה וללא צנזורה את הברוטאליות האמריקנית כלפי הוייטנאמים. התמונות קשות מאוד ועוד יותר מזה , מראה הילדים המעוותים וקטועי הגפיים היושבים בכניסה למוזיאון ומראים את השפעת המלחמה גם על הדורות הבאים.
חזרה לשדרות Nguyen Hue . הליכה לאורך השדרה מבית העירייה לכיוון הנהר ,  תוביל אתכם למגדל Bitexco   ממנו ניתן לצפות על מרכז העיר , שוק בן טאן והרבעים המרוחקים (מומלץ) בקומה שמעל לתצפית מסעדה עם בופה צהריים נחמד . את הדרך חזרה לבית העיריה או לשוק בן טאן שווה לעשות דרך הרחובות הצדדים. בדרך מקדש הודי ושוק מקומי אוטנטי (במיוחד פירות וירקות) ולא רחוק מהם מסעדות ובתי קפה מערביים.  

למי שמגיע להו צי מין מומלץ לצאת לטיולים בסביבת העיר , 2 טיולים פופולאריים במיוחד :
הדלתא של המקונג - ניתן לצאת לטיול של יום או יומיים. טיול של יום הוא בדר"כ לכפרים שעל הדלתא וכולל שייט בסירות קטנות במקונג וביקור בכפרים  מקומיים. יום נוסף מאפשר ביקור בשעות הבוקר המוקדמות בשוק הצף. אני יצאתי לטיול מאורגן (מיניבוס) של יום אחד . הטיול כולל הדרכה, שייט , טיול אופניים באחד מהכפרים וארוחת צהריים פשוטה. המחיר בדלפק הטיולים של המלון שבו התאכסנתי - 16 דולר אמריקני  (הזמנה מראש דרך האינטרנט עולה הרבה יותר). יום טיול מהנה.


מקדש קאודאי ומנהרות קו צ'י - יום טיול מאורגן (20 דולר) . האטרקציה הראשונה היא מקדש קאודאי (נסיעה של כשעה וחצי). בשעות הצהריים נערכת במקום תפילה והטיול המאורגן מגיע כרבע שעה לפני כן. המקדש יפיפה ובזמן התפילה הוא מתמלא במתפללים הלובשים גלימה לבנה ויוצרים מחזה מעניין ומיוחד. ליד המקדש מבני תפילה ומגורים צבעוניים נוספים.

משם , לאחר ארוחת צהריים קצרה ממשיכים למנהרות קו צ'י , גולת הכותרת של הטיול. רשת מנהרות באורך של כ - 200 ק"מ שמקטע קצר מאוד שלהם  פתוח לקהל הרחב ומאפשר זחילה במנהרות , ירידה לבורות מחבוא וצפייה באמצעי הלחימה ובאביזרים עימם נלחמו הוייטנאמים באמריקנים. לרגע עולים שוב הזיכרונות על גיבורי סרטי המלחמה האמריקנים צ'אק נוריס וסילבסטר סטאלונה שבנו קריירה מפוארת בחילוץ שבויים אמריקניים בעורף האוייב . כמה פתטים נראים הסרטים האלה היום וכמה קשה פתאום לדמיין את רמבו מחסל בעצמו , בכח סכין בלבד , עשרות וייטנאמיים נמרצים.
למרות שלא ניתן להתעלם לגמרי מעודף רגש הלאומנות של המדריך המקומי , הביקור במנהרות מעניין וחשוב ומאפשר להבין טוב יותר מה עבר על העם הוייטנאמי וכיצד משפיע העבר על התנהלותו עד היום.


אז נכון ,הו צ'י מין היא לא MUST אבל היא בהחלט אופציה לא רעה לסוף שבוע שמשלב קצת עיר, קצת טבע והסטוריה  ולא מעט בתי קפה ומסעדות עם אוכל מערבי או מקומי טוב , במחיר מגוחך.

הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.