טיול לצפון מזרח קמבודיה


מאת רחלי אורן

נובמבר 2014

בבוקר הטיסה, עוד חשבתי שיהיה זה טיול אסייתי מצוי, בו אפגוש אנשים חדשים ואוכל מטעמים קמבודים, אראה נופים ואיים אקזוטיים ואוכל לחייך ולהנות מכל הטוב שיש שם.

אך בפועל השאירה אותי קמבודיה מבולבלת.


לצד החוויות שאספתי, שמעתי מספר פעמים רב את סיפור מלחמת האזרחים הקשה של שנות 1978-1975 בהן רצח משטרו של פול פוט כ-3 מליון מאזרחי קמבודיה, ופגשתי הרבה מקומיים עניים וחסרי פרנסה, המשוועים (לפי דברי המדריך) לעזרה בינלאומית שתציל אותם מידי ממשלתם ומהעתיד הקשה המצפה להם.

לינה בפנום פן במלון Pavilion המקסים, ללילה כולל א. בוקר 100$ reservation@thepavilion.asia 

בטיול הזה רציתי לראות את צפון מזרח קמבודיה, ובעיקר את החיים לאורך המקונג, הנהר הגדול העובר במספר ארצות, אך נחשפתי גם לפוליטיקה המקומית ולהיסטוריה הקשה.

בבוקרו של היום הראשון, יצאתי עם מדריך ונהג, מעיר הבירה פנום פן, לכיוון תחנתינו הראשונה בצפון מזרח קמבודיה Kampong Cham- עיר של מוסלמים החיים על המקונג.
בקמבודיה, כך מספר לי המדריך, יש לנשים מעמד מיוחד והרבה כבוד. על מנת להבין את מקור המנהג המבורך, עליתי
225 מדרגות להר הגבר Phnom Pros ולהר האישה Phnom Srei עליהם מספרת האגדה כי בתחרות בין  גבר לאשה, ניצחה האישה בעורמה את הגבר. האשה הדליקה מדורה גדולה באמצע הלילה, והגבר חשב כי הבוקר כבר הגיע והפסיק לעבוד. האישה המשיכה לבנות את ההר וניצחה בתחרות ...ומאז כשזוג מתחתן בקמבודיה, עובר הגבר לגור בבית האשה, ולא כמו שנהוג בדרך כלל בחלק זה של העולם, ואף משלם את כל הוצאות החתונה כ 5000$ באזורים הכפריים. האמת, שמאז האגדה כנראה ״זרמו הרבה מים במקונג״, כי נראה שהנשים עובדות קשה מאד בכל העבודות ולא מקבלות שום יחס מיוחד.

רוב הדרכים בהם אנו נוסעים, אינן סלולות, והרכב שלנו מקפץ על האבנים ובין הבורות. הנוף מסביב הינו של בתי עץ על כלונסאות, בנויים לאורך הדרכים, ומכיוון שזו עונת הקציר, מונחים על האדמה זרעי האורז להתייבש. החקלאות לא מפותחת, והכפרים מצליחים לגדל רק מחזור אחד של אורז בשנה. "אם הממשלה הייתה רוצה לעזור לכפרים", אומר המדריך, "כבר מזמן היו מכינים תעלות להולכת מים וצינורות להשקיה. אבל זוהי ממשלה מושחתת, והקמבודים מאד עניים וכבר מיואשים

.

אנו מגיעים לאי Koh Trong הנמצא באמצע  המקונג. מאחר ונהר המקונג התייבש בחלקו, (עונת הגשמים נגמרה לפני כחודש) הסירות המיושנות מגיעות רק לאמצע הנהר.
שם אנו יורדים למים והולכים חלק מהדרך יחפים, ואז עולים על אופנועים המביאים אותנו לרחוב הראשי המאובק של הכפר.
חיי הכפר איטיים ומנומנמים. הילדים לומדים כשלש שעות בבוקר, ולאחר הפסקה, חוזרים לעוד כשלוש שעות. כמעט כל בית מגדל לעצמו את האוכל שלו. מלבד אורז יש כאן עצי פאפיה, דקלי קוקוס, בננות וקצת ירקות. נשים וגברים עטופים בסארונג צבעוני, יחפים עסוקים בעבודות בית שונות.
אם לא היה מספר לי הנהג על העוני הגדול, הייתי חושבת כי זה מקום פסטורלי ונעים.

בלילה הזה אני ישנה על האי במלון Rajaboriבו יש וילות מקסימות בסגנון קמר, ובריכת מים כחולה נמצאת במרכז. עלות 60$ בערב מוגש לשולחן אחד התבשילים המצויינים של הקמבודים הנקרא אמוק- דג לבן ללא עצמות מבושל ברוטב קוקוס, בצל ואגוזים. מעדן אמיתי.


למחרת אנו ממשיכים לאי אחר Coh Pene island שם אפשר לישון תחת כיפת השמים במקום פשוט הנקרא Mekong Bamboo Hut. 3תמורת 2.5$$ המתופעל על ידי זוג צעירים, צרפתי וקמבודית, המנהלים את המקום הנקי והמסודר באחריות, אדיבות ורצון רב לעזור.mekongbamboohut@gmail.com

על האי, אני נתקלת במסיבת אבלים (בעבור 100 ימים ממותו של אב המשפחה). מוזיקה חזקה מנוגנת ומושמעת ברמקולים גדולים. הבית עצמו מקושט בסרטים צבעונים וכל בני המשפחה מכינים ביחד את הסעודה עבור האורחים שיגיעו מאוחר יותר. (חשבתי שזו חתונה בגלל המוזיקה החזקה והקישוטים).
אנחנו נלקחים אחר כבוד לראות את ההכנות, מקבלים הסבר מאחד המקומים, ואף עולים בסולם לקומה השניה, להשתתף בצער הקרובים. מאחר ולפי אמונתם, עובר המת לעולם אחר, אין בכי ויש קבלה של תהליך המסיים חיים במקום אחד, אך  ממשיך ברמה אחרת, בעולם הבא

הטיול ממשיך לשיט בנהר בו חיה קבוצת דולפינים ( כ-60 במספר), ואנחנו עוקבים אחריהם בשקט בסירה עם מנוע מכובה. הדולפינים שוחים מסביב לסירה, חזור ושוב, ונעלמים בצדה השני.את הופעתם על פני המים מלווה שריקה ונשיפה חזקה של אויר. חיות מקסימות ואלגנטיות. פרטים:
www.panda.org

/greatemekong.  

Ngo Cambodia
החלק השני של הטיול הוקדש לבדיקת ארגונים ללא מטרות רווח, של זרים (בעיקר צרפתים)  המנסים לעזור לקמבודיה בדרכים שונות.
מהמקום הראשון בפנום פן, קיבלתי תשובה שלילית כבר בסינגפור, תודות לגילי המופלג. הם מחפשים רק צעירים שסיימו זה עתה אוניברסיטה. מה לעשות גם להתנדב אי אפשר בגילי!
ביקרתי ב-3 מקומות נוספים בקמבודיה, בהם מתקיימת פעילות התנדבותית.
הראשון בעיר הבירה, Hagar לנערות במצוקה, ביום בו ביקרתי לא היה איש במקום, והוא נראה נטוש, למרות שהיה שומר בכניסה.
המקום השני היה קרוב ל –kampong Cham ובו ראיתי בית ספר לנערים ונערות שנפלטו מבתיהם.  25 לומדים שם במשך שנה וחצי מיני עבודות כמו רקמה ואריגה, ויוצאים לעולם אחרי כן.
המקום השלישי – Amica בכפר Cheung Kok, הינו כפר אופייני, בו עובדים בחקלאות אך גם בעבודות יד רגילות כמו אריגה ותפירה, ומקבלים קבוצות לביקורים. הכסף הנאסף מהמבקרים, מחולק לאנשי הכפר השותפים לפרויקט. לפי דברי המדריכה המקומית, מבקרים כ-300 איש בחודש, ומספקים תוספת כסף של כ-200$ למשפחה לחודש, סכום משמעותי עבורם. 

מכיוון שהממשלה מושחתת ואיננה עוזרת בכלום, נראה כי רק ארגונים מעטים שורדים, ואף הם נמצאים בתפקוד חלקי.

בסופו של יום, היה זה טיול מאד מיוחד. אמנם לא כל כך תיירותי, אך מוסיף זוית אותנטית לקמבודיה.
למעוניינים
מדריך Kunthul Vannkunthul@gmil.com
sempheara@yahoo.com  pheara sem
לידיעתכם:
ויזה- ישראלים צריכים ויזה לקמבודיה. ניתן לעשות בשדה התעופה בעת ההגעה
עלות 25$ ותמונה

הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.