ביקור במרכז HDB בטואה פאיו


איפה עוד לא היינו? אולי במקום בו יש דיור בר השגה על אמת.
מאת מאיה פקר-רינת

ב1960 היה משבר דיור רציני בסינגפור. מרבית האוכלוסייה התגוררה בסלאמס עלובים, רועשים ומלוכלכים. ובאותן השנים רק 9% מהסינגפוריים התגוררו בדירות ממשלתיות. 

פרוייקט הHDB) Housing & Development Board) הושק ב-1 לפברואר 1960, במטרה לפתור את משבר  הדיור הציבורי. בפחות משלוש שנים נבנו 21000 דירות, שנתיים מאוחר יותר המספר כבר עמד על 54000 דירות, ובתוך 10 שנים ניתן היה לאמר שמשבר הדיור הסתיים בהצלחה. 

כיום, מעל 80% מהסינגפוריים מתגוררים בלמעלה ממיליון דירות HDB  ב-23 מחוזות סינגפור השונים, והבנייה של שכונות חדשות כל הזמן נמשכת.

כמו הרבה דברים במדינה הזו גם הפרוייקט של הדיור הציבורי מקושר למר לי קואן יו המנוח, ראש הממשלה המיתולוגי, שהחזון שלו היה מדינה שהאנשים שלה יהיו בעלי דירות.  

אחד המקומות האהובים עלינו באי הוא המרכז לתכנון סינגפור (URA). כל ביקור שיש לנו, אנחנו משתדלים להתחיל משם, מהמקום הזה שמסביר היטב את מערכת הערכים והלך הרוח הסינגפורי. גלריית ה- HDB אשר בטואיה פאיו, היא סוג של תערוכת המשך, שמאפשרת העמקה בתחום של הדיור הציבורי, שללא ספק הוא אחד מפרויקטיי הדגל הסינגפוריים מעוררי ההשתאות.


כנראה שבישראל לא הייתי הולכת לביקור במשרד השיכון הישראלי. אבל איכשהוא בסינגפור זה נשמע לגמרי סביר. 

מרכז המבקרים של ה-HDB הוא חלק מבניין ה-HDB הכללי. לצד מרכז המבקרים שמסביר על הפרוייקט, הלכה וגם למעשה, יש בבניין הזה גם מרכז פעיל של שירותי HDB לסינגפורים. שירותים פונקציונאליים לאלו המעוניינים לקנות או להשכיר דירה, דגמים של שכונות חדשות ואפילו קומה שלמה של של "דירות לדוגמא" של 2 עד 5 חדרים, שכל דירה מרוהטת במיטב אופנת איקאה. 

תצפית על המקום הפעיל הזה (תדמיינו אולם קבלה של משרד ממשלתי מכובד) מאפשרת ללמוד הרבה על פרוייקט הדיור הציבורי העצום הזה. למשל, מרתק היה לראות שאכן ישנה הקפדה על מכירת הדירות לפי חלוקה אתנית: על כל צג מחשב שהציג את הדירות הפנויות בכל אחד מהפרוייקטים לבנייה, היה כתוב גם מהי הקצאת הדירות לסיניים, מלאיים והודים (בגדול יחס של 7:2:1 בהתאמה), למשל מסתבר שישנה הקצאה מסויימת להשכרת דירות (בהרבה פחות מ-100 דולר לחודש) למעוטי יכולת ממש (כאלו המשתכרים פחות מ-800 דולר לחודש) אולם הרוב המכריע של הדירות הם למכירה ובבעלות התושבים.  

וכאמור יש גם מרכז מבקרים המסביר את ההיסטוריה של הדיור הציבורי, את התפיסה והערכים שבבסיס הרעיון.
מחד, לא ניתן להשתחרר מהתחושה שזו "פרורפוגנדה" ואפילו די שקופה, ויש גם חוסר נוחות מהמידה בה השלטון מעורב בחייו הפרטיים של האזרח, ומצד שני אי אפשר שלא להתפעל מהאחריות הזו של המדינה לאזרחיה, מהרצינות ומכובד הראש שבה היא מתייחסת לנושא הדיור כמו לנושאים אחרים שקשורים לחיי האזרחים שלה.

מאוד ממולץ לבקר אם כי מדובר בביקור למתקדמים באי ואחרי ביקור בURA.



HDB Hub

480 Lorong 6 Toa Payoh

Singapore 310480

ואפשר גם לבקר באתר האינטרנט:

http://www.hdb.gov.sg/


ולסיום לא יכולתי שלא לשים חלק ממילות השיר הסינגפורי “This is home truly” שמלווה את סרט ההסברה של המקום. ואולי זה מה שמקסים במקום הזה, שהרומנטיקה של המושג "בית" מתרגמת למעשים מאוד מאוד קונקרטיים. 

This is home truly 

Where I know I must be

Where my dreams wait for me

Where that river always flows

This is home surely

As my senses tell me

This is where I won't be alone

For this is where I know it's home

When there are troubles to go through

We'll find a way to start anew

There is comfort in the knowledge

That home's about its people too

So we'll build our dreams together

Just like we've done before

Just like the river which brings us life

There'll always be Singapore...

הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.