טעימה מיפן -קיוטו וטוקיו


מאת לילך מידן

אפריל 2011

"רעידת אדמה בעוצמה של 8.9 בסולם ריכטר פקדה את חופי יפן והורגשה בטוקיו. גלי צונאמי מכים בחופים, רבים נפגעו, הרס רב נזרע ומכוניות שוקעות". (11/3/2011 נענע10)

מה עושים??? איזה אסון.. .ואנחנו עם זוג כרטיסים ליפן לעוד חודש.

אחרי שכולם בודקים שסינגפור נשארה במקום (חבר'ה-זה רחוק) מתחילים הטלפונים מהמשפחה. אבא שלו: אתם מבטלים, נכון? אבא שלי: את יודעת מה אורך זמן מחצית חיים של פלוטוניום???????????????

ורק האיש שלי  באדישותו כי רבה: יהיה בסדר. יש עוד חודש.

אז לבסוף האדיש צדק ואכן ניתן היה לנסוע ואף ליהנות.

זאת הפעם הראשונה ביפן לשנינו, טיול קצר למשך ארבעה ימים לטוקיו וקיוטו. יפן אחרת.

אסיה , אבל שונה. בעיקר כי היפנים הם אחרים. הפתיע מאוד לגלות שחלק ניכר מהאוכלוסייה אינו דובר אנגלית, כולל הפקיד בתחנת הרכבת העצומה בטוקיו שאמור למכור כרטיסים לעשרות או מאות אלפי אנשים ביום.

טוקיו

למען הגילוי הנאות אומר שבטוקיו היינו רק יממה כך שהספקנו מעט, אך עדיין קיים הרושם. חוויתי את טוקיו כעיר מודרנית לגמרי, לא יפה באופן מיוחד, אם כי כמובן יש בה פינות יפות באזורים בהם פורחים עצי הדובדבן שהתחשבו בנו וחיכו עם פריחתם השנה עד שנגיע-פריחה מקסימה ומרהיבה..

ההתמצאות בטוקיו לא קלה במיוחד. אומנם יש את רשת הרכבות אבל אם ברצונך לטייל ברגל- זה לא פשוט כל כך. רוב השלטים אינם באנגלית. לרוב הרחובות אין שם! ככה שאם אתה לא מקומי תזדקק להרבה תנועות ידיים ויכולת לפצח את היפנים שכן משתדלים לעזור.

אז מה רואים?

אנשים מעונבים במראה עסוק רצים ברחובות מצד אחד. מצד שני בני נוער בלבוש צבעוני ומשובב נפש ברובע הצעירים- HARAJUKU, הרובע כולל אוסף מכובד של חנויות בגדים קטנות וצבעוניות, דוכני קרפים וים של צעירים שכל אחד מהם בנפרד שווה צילום על כל פרטי הלבוש שעטה על עצמו באותו בוקר. תחושה של מרד באוויר. הם פשוט משקיעים בלבוש אבל לא במובנים שאנו מורגלים אליהם אלא כל המרבה, הרי זה משובח-ולבסוף התוצאה באופן מפתיע דווקא חמודה.

יפה לראות את ארמון הקיסר (שוכן מול היציאה המרכזית של תחנת טוקיו), אם כי הכניסה אליו אסורה. ישנה רק נקודה קטנה ליד גשר עתיק וקסום ממנה ניתן לצלם. את הארמון עצמו ניתן לראות פעמיים בשנה: 23/12 וב2/1.

ישנם גם רבעים נוספים מעניינים ואת מגדל טוקיו, שממנו ניתן לצפות על העיר-על כל אלו תקראו בכל ספר/אתר על יפן.

בדרכנו לקיוטו.

עלינו על רכבת השינקנסן המפורסמת-חוויה כשלעצמה. מהירות גבוהה מאוד (מגיעה ל300 קמ"ש), נסיעה שקטה יחסית (מידי פעם תהיתי מה זאת ההרגשה המוזרה הזאת להיות במטוס על פני הקרקע).

קיוטו היא עיר במרכז האי הונשו ביפן ונחשבת למרכז התרבותי של יפן. קיוטו הייתה עיר הבירה בשנים 794 עד 1868. העיר כוללת 11 רבעים וחיים בה 1.5 מיליון תושבים

במלחמת העולם השנייה חס הצבא האמריקני על העיר ולמרבה המזל הותירה ללא הרס, עם כ200 מקדשים בודהיסטים, מקדשי שינטו, ארמונות, גנים ועוד.

נחזור רגע  לרכבת. שעתיים וחצי עברו בנועם והגענו לקיוטו. כבר בכניסה לעיר האווירה שונה. ריבוי מקדשים , מרכז עיר קטן יחסית, רחובות צרים ומסעדות קטנטנות וחינניות קיבלו את פנינו. זאת יפן שדמיינתי. יש משהו שונה באוויר.

לנו במלון היאט  http://kyoto.regency.hyatt.com/hyatt/hotels-kyoto-regency/index.jsp?null -  בעל עיצוב מינימליסטי - כיאה למקום, צמוד למקדש גדול ודי קרוב לעיר. במוניות אסור להדליק מזגנים בעקבות הפגיעה  בכור הגרעיני בפוקושמאיה. האוכלוסייה מאד קשובה לבקשה לחסוך בחשמל בתקופה זאת אחרי הרס הצונאמי. זה והעובדה שאין כמעט תיירים היו הסימן היחיד שראינו לאסון הנוראי שעבר עליהם חודש קודם.

יצאנו בערב הראשון לאזור מסעדות. המסעדות נראות כמעט חפורות כמחילות. כניסה עם וילון עדין וקטן, פנסים מקושטים בחוץ, חדרים קטנטנים ובהם מספר שולחנות, מוסיקה נעימה. ישבנו בסושי בר. לפתע נכנסות אחרינו חמש גיישות, לבושות כמיטב המסורת, ניסינו לנחש האם הן לפני או אחרי העבודה. נראות כמו בובות חרסינה ואני רק מוטרדת איך אצלם אותן בעודן אוכלות ועדיין לא אחשב למציקה או חוצפנית. הגרלתי תמונה או שתיים.

בהמשך יצאנו לטייל ברובע המקומי- גיון, רובע הגיישות. רואים אותן לא מעט, עם גברים מעונבים בחליפות, קצת קשה להאמין שזה קיים עדיין בעולמנו, אבל הנה לנו! ולמראית עין כולם מרוצים. הן לא אוהבות את הצילומים כמובן- אבל קשה להתאפק.

בימים טיילנו במקדשים , הספקנו לבקר בעיקר במפורסמים יותר, אם כי יש המון מה לראות. מקדש ביתן הזהב מרשים ביופיו. הגנים מרהיבים ומלאי אוירה. נמצא בו גם גן סלעים מעניין.

ממליצה בחום גם על מקדש קיומיזו דרה-מקדש עץ מרשים על מדרון הר. נוף מרהיב נשקף ממנו והמקדש כשלעצמו מרשים ביותר. הגודל, הצבעים, השנים שעשו את שלהן. מקסים! ממנו יורדות סמטאות צרות של דוכנים, תיירותי אבל עדיין נחמד מאד להסתובב שם. אם הזדמנתם ביום ראשון תראו זוגות לפני חתונתם מגיעים להצטלם בסביבה ופה ושם גיישות מדגמנות צילומים.

לקיוטו צריך שני לילות אם אתם ממצים מהר ואפשר כמובן יותר אם רוצים לראות יותר מקדשים וארמונות. נסעתי עם טעם של עוד ותחושת שלווה נעימה.


הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.