טיול משפחות בצפון תאילנד


את צפון תאילנד פגשתי לראשונה בטיול התרמילים שעשינו אחרי צבא - לא ממש זוכרת משם הרבה וגם מה שאני זוכרת הוא לא ממש רלוונטי.

בכל מקרה השנה יצאנו ארבע משפחות לעשרה ימים בצפון תאילנד.


אתחיל מהסוף:

זה טיול מעולה למשפחות עם ילדים, מספר האטרקציות שהתאימו לילדים היה בלתי נלאה.

זה טיול מעולה לעשות בחברותא עם אנשים טובים, אחד עשר יום כל הזמן ביחד ולסיים אותם בשלום הוא דבר לא טריוויאלי בעיני - הצליח לנו!

וילדים כשהם בריאים באותו הגיל מדד בטוח להורדת סף הנדנוד להורים.

אני מתלבטת אם להמליץ על מדריך - או לארגן לבד - אישי. אנחנו בטיולים במזרח לוקחים לרוב מדריכים - במקרה שלנו שנאלצנו לבקר בבית חולים (המשך יבוא) - מאוד עזר שהייתה לנו מדריכה מתורגמנית כי כולם פה מדברים תאית בלבד.

גם כיף לא לדאוג ולא לטרוח רק לנסוע וליהנות מהנופים והחוויות - שוב אישי לגמרי.

אז איפה היינו?

במפעל למשי, ומפעל לכסף במפעל לעץ ומפעל למטריות ומניפות, במפעל של אגוזי קשיו ובמפעל של ייצור אורז. בכל אחד מהם ראינו תהליך ייצור והפקה וביקרנו בחנות.

היינו בשוק לילה בצ׳אנג מאי ובשוק לילה בפאי היינו בשוק חיקויים בלאוס היינו בעוד מלא שווקים על הדרך. היינו במוזיאון של תמונות ארבע מימד - המימד הרביעי הוא הילדים שמשתלבים בתמונות.

הלכנו ברגל לכפר אוטנטי, פגשנו שבטים סיניים שעברו לתאילנד וחיים בעוני והזנחה, אבל רוקמים תיקים מהממים. ויתרנו על ארוכות הצוואר כי בקרנו בבית חולים (טור אחר).

אכלנו בופה במשך עשרה ימים ויצא לנו האוכל התאילנדי מהאוזניים. אכלנו במסעדה ישראלית בינונית וחלמנו על סלט ראוי בישראל. 

סענו בסיבובים לפאי עיר יפהפייה והקאנו רק פעם אחת בדרך.          היינו בגנים ומקדשים וראינו נוף יפהפה.
רכבנו על פילים, סירבנו ללטף נמרים מסוממים, השתתפנו במופע נחשים.
עשינו רפטינג ואומגה ולא פחדנו (לפחות אלה שעשו).
רכבנו על אופניים בגנים הבוטניים שם גם היה המלון שלנו.
קפאנו מקור ולא הבאנו מספיק בגדי חורף אז גם נתנו כביסה פעמיים ונשארו לנו מלא בגדים קצרים שלא נגענו בהם.
קנינו וקנינו ובטח נתהה מה עושים עם הדברים שקנינו... אבל היה כיף.
היינו חולים לפי סדר וקדחנו מחום, שברנו רגל ונתפס לנו הגב.
אבל כל הזמן הזה לרגע לא נפל מצב הרוח שלנו - היה כיף!

הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.